מאמרים ותוכן לימודי
סאונד-קטגוריות
1.שטח
2 .הקלטות חוץ
3. מודד/אקוסטיקאי
סטודיו
1.הקלטת קול וכלי נגינה
2.מיקס ומאסטרינג
3.פוסט פורדקשיין
4.סינתזה ויצירת קול
1.שטח
2 .הקלטות חוץ
3. מודד/אקוסטיקאי
סטודיו
1.הקלטת קול וכלי נגינה
2.מיקס ומאסטרינג
3.פוסט פורדקשיין
4.סינתזה ויצירת קול
סאונד כמקצוע
אולפני הקלטה – מוזיקה קלה
מבנה אולפן הקלטות :
צ'יף אנג'ניר-המהנדס הכי בכיר באולפן
רקורדינג אנג'ניר – אחראי על ההקלטות
מיקס – ב90% מי שהקליט היה גם ממקסס
פרילאנסר – עצמאי
קופי מן – אחראי על השתייה , דרך תפקיד זה לעיתים היו נכנסים לעולם הסאונד
עוזר טכנאי
מוזיקה קלאסית
תזמורות גדולות:
מקליטים את כל התזמורת ביחד לעומת מוזיקה שבה כמעט כל כלי לחוד
גודל קובע סוג כתיבה
לא ניתן להקליט נגן קלאסי בלי תנאים אקוסטיים מתאימים,
הנגן לא ישמע מה שאמור לשמוע וכתוצאה לא יוכל לנגן בהתאם לצורך.
רוב הקונצרטים מוקלטים בכניסיות ואולמות ספציפיים.
רוב ההקלטות הן הקלטות חוץ(לא אולפן הקלטות).
נזילות – סאונד של כלי שזולג לכלים אחרים בהקלטה
כמה שיותר מיקרופונים על כלי אחד איכות הסאונד יורדת.
כשאין הרבה מיקרופונים אין אפשרות לשליטה.
טכנאי או איש סאונד למוזיקה קלאסית נקרא טון מייסטר.
תמיד נתבסס על מה שהמנצח שומע.
מוזיקה קלאסית מקליטים קטע -קטע כמו בסרט שעושים חתיכות – חתיכות.
כל קטע מקליטים עד שיש לפחות 3 טייקים טובים בעיני המנצח.
מאסטרינג
עבודת המאסטרינג הבסיסית היא לחבר בין שירים ולדאוג שכל השירים יהיו באותה איכות ווליום ולדאוג שכשמעבירים את זה למדיה אחרת שהאיכות היא הכי טובה שיכולה להיות.
פייד עדיף לסיים בסוף תיבה
עולם המאסטרינג היום :
איש מאסטרינג המומחיות שלו זה לדעת להביא את האיכות המקסימלית ליעד ספציפי.
קולנוע, וידיאו, ניומדיה, פרסומות
עולם הקלונוע :
פרודקשן – תהליך הצילום
פוסט פרודקשן – עריכה לאחר צילומים
מקצוע : בום מן – האיש שפיזית מקליט בשטח, התפקיד ה"אחרון" בשטח
בסרטים בין 60 ל 100 אחוז מהסאונד מוחלפים בפוסט פרודקשן.
מעצב סאונד – תפקידו לעצב את הסאונד לפס קול
בפוסט פרודקשן יש כמה תפקידי סאונד :
רום טון
אפקטים – אנשים שמכניסים את האפקטים פנימה
פולי – לעקוב אחרי התנועה(צעדים,תנועות גוף,רוחות וכו')
דיבוב \החלפת שפה– הקלטת הליינים של הסרט מחדש
אינטרנשיונאל טראק – כל הסרט רק ללא דיבוב
מוזיקה לסרט – רוב הסרטים עדיין מקליטים באולפנים גדולים עם תזמורות שלימות, הסאונד מוקלט מול תמונה.
מיקסינג – השלב האחרון שבו לוקחים את כל הסאונדים ומדביקים על הסרט.
את המיקסים מבצעים בתוך קולנוע(אולפן שיש בו בפנים כמו קולנוע)
סינכרון – קובצת מכשירים שנעים בו זמנית(תאורה,מיקרופונים וכו')
PA הגברות
הופעות :
מוניטור מן – דואג שכל נגן ישמע מה שהוא צריך לשמוע.
איש פי איי – אחראי על הסאונד שיוצא לקהל
צוות בהגברות:
איש הפיאיי – לרוב מגיע יחד עם הלהקה כאשר הבמה סודרה לפי התוכניות שלו, יש הפקות בהם איש הפיאיי הוא גם הסאונד מן
מוניטור מן
רודי\עובד במה-מארגן ומקים את הבמה(לעיתים גם הסבל)
בק ליינר – דואגים שבכל רץ בצורה חלקה בזמן ההופעה
רדיו
תחנות רדיו במדינת ישראל מחולקות ל 2 קבוצות:
תחנות ממשלתיות ותחנות אזוריות
ההבדל בין תחנות אזוריות לממשלתיות זה "חדשות הדסק"
ברדיו אזורי השדרן הוא גם הטכנאי, תמיד יש טכנאי אחד שמפקח על השידור.
הייטק – תכנות פלאגינים וכו'
המקצוע הגדול בעולם נקרא "כריזת חירום"
אולפני הקלטה – מוזיקה קלה
מבנה אולפן הקלטות :
צ'יף אנג'ניר-המהנדס הכי בכיר באולפן
רקורדינג אנג'ניר – אחראי על ההקלטות
מיקס – ב90% מי שהקליט היה גם ממקסס
פרילאנסר – עצמאי
קופי מן – אחראי על השתייה , דרך תפקיד זה לעיתים היו נכנסים לעולם הסאונד
עוזר טכנאי
מוזיקה קלאסית
תזמורות גדולות:
מקליטים את כל התזמורת ביחד לעומת מוזיקה שבה כמעט כל כלי לחוד
גודל קובע סוג כתיבה
לא ניתן להקליט נגן קלאסי בלי תנאים אקוסטיים מתאימים,
הנגן לא ישמע מה שאמור לשמוע וכתוצאה לא יוכל לנגן בהתאם לצורך.
רוב הקונצרטים מוקלטים בכניסיות ואולמות ספציפיים.
רוב ההקלטות הן הקלטות חוץ(לא אולפן הקלטות).
נזילות – סאונד של כלי שזולג לכלים אחרים בהקלטה
כמה שיותר מיקרופונים על כלי אחד איכות הסאונד יורדת.
כשאין הרבה מיקרופונים אין אפשרות לשליטה.
טכנאי או איש סאונד למוזיקה קלאסית נקרא טון מייסטר.
תמיד נתבסס על מה שהמנצח שומע.
מוזיקה קלאסית מקליטים קטע -קטע כמו בסרט שעושים חתיכות – חתיכות.
כל קטע מקליטים עד שיש לפחות 3 טייקים טובים בעיני המנצח.
מאסטרינג
עבודת המאסטרינג הבסיסית היא לחבר בין שירים ולדאוג שכל השירים יהיו באותה איכות ווליום ולדאוג שכשמעבירים את זה למדיה אחרת שהאיכות היא הכי טובה שיכולה להיות.
פייד עדיף לסיים בסוף תיבה
עולם המאסטרינג היום :
איש מאסטרינג המומחיות שלו זה לדעת להביא את האיכות המקסימלית ליעד ספציפי.
קולנוע, וידיאו, ניומדיה, פרסומות
עולם הקלונוע :
פרודקשן – תהליך הצילום
פוסט פרודקשן – עריכה לאחר צילומים
מקצוע : בום מן – האיש שפיזית מקליט בשטח, התפקיד ה"אחרון" בשטח
בסרטים בין 60 ל 100 אחוז מהסאונד מוחלפים בפוסט פרודקשן.
מעצב סאונד – תפקידו לעצב את הסאונד לפס קול
בפוסט פרודקשן יש כמה תפקידי סאונד :
רום טון
אפקטים – אנשים שמכניסים את האפקטים פנימה
פולי – לעקוב אחרי התנועה(צעדים,תנועות גוף,רוחות וכו')
דיבוב \החלפת שפה– הקלטת הליינים של הסרט מחדש
אינטרנשיונאל טראק – כל הסרט רק ללא דיבוב
מוזיקה לסרט – רוב הסרטים עדיין מקליטים באולפנים גדולים עם תזמורות שלימות, הסאונד מוקלט מול תמונה.
מיקסינג – השלב האחרון שבו לוקחים את כל הסאונדים ומדביקים על הסרט.
את המיקסים מבצעים בתוך קולנוע(אולפן שיש בו בפנים כמו קולנוע)
סינכרון – קובצת מכשירים שנעים בו זמנית(תאורה,מיקרופונים וכו')
PA הגברות
הופעות :
מוניטור מן – דואג שכל נגן ישמע מה שהוא צריך לשמוע.
איש פי איי – אחראי על הסאונד שיוצא לקהל
צוות בהגברות:
איש הפיאיי – לרוב מגיע יחד עם הלהקה כאשר הבמה סודרה לפי התוכניות שלו, יש הפקות בהם איש הפיאיי הוא גם הסאונד מן
מוניטור מן
רודי\עובד במה-מארגן ומקים את הבמה(לעיתים גם הסבל)
בק ליינר – דואגים שבכל רץ בצורה חלקה בזמן ההופעה
רדיו
תחנות רדיו במדינת ישראל מחולקות ל 2 קבוצות:
תחנות ממשלתיות ותחנות אזוריות
ההבדל בין תחנות אזוריות לממשלתיות זה "חדשות הדסק"
ברדיו אזורי השדרן הוא גם הטכנאי, תמיד יש טכנאי אחד שמפקח על השידור.
הייטק – תכנות פלאגינים וכו'
המקצוע הגדול בעולם נקרא "כריזת חירום"
טווח השמיעה של האדם הוא החל מ-0 דציבל ועד -140 דציבל (זהו סף הכאב).
עוצמות קול אופייניות הן:
0 דציבל - עוצמת הקול הנמוכה ביותר בה אדם יכול להבחין, מוגדר ככמעט שקט מוחלט
.10 דציבל - נשימה נורמלית
. 30 דציבל - לחישה
. 60 דציבל - שיחה רגילה
90 דציבל - רכבת תחתית
.110 דציבל - בכי תינוק, צעקה חזקה, מוזיקה רועשת
140 דציבל - מנוע מטוס סילון ממרחק 30 מטר
. 165 דציבל - רובה ציד (ממרחק 0)
170 דציבל - רימון הלם
. 204 דציבל - שיגור טיל סטורן 5
197 דציבל - רעש הפיצוץ המוערך של אירוע טונגוסקה במרחק שלושה מייל (כ-4.6 קילומטר)
. 310 דציבל - רעש הפיצוץ המוערך של ההתפרצות השלישית של הר הגעש קרקטואה.
עוצמות קול אופייניות הן:
0 דציבל - עוצמת הקול הנמוכה ביותר בה אדם יכול להבחין, מוגדר ככמעט שקט מוחלט
.10 דציבל - נשימה נורמלית
. 30 דציבל - לחישה
. 60 דציבל - שיחה רגילה
90 דציבל - רכבת תחתית
.110 דציבל - בכי תינוק, צעקה חזקה, מוזיקה רועשת
140 דציבל - מנוע מטוס סילון ממרחק 30 מטר
. 165 דציבל - רובה ציד (ממרחק 0)
170 דציבל - רימון הלם
. 204 דציבל - שיגור טיל סטורן 5
197 דציבל - רעש הפיצוץ המוערך של אירוע טונגוסקה במרחק שלושה מייל (כ-4.6 קילומטר)
. 310 דציבל - רעש הפיצוץ המוערך של ההתפרצות השלישית של הר הגעש קרקטואה.
לאחר חשיפה לרעש חזק עלול להופיע *צפצוף באוזן* – סימן לאזהרה.
- באוזן הפנימית (שבלול) יש תאי שערה זעירים ורגישים, שתפקידם לקלוט גלי קול ולהעבירם למוח.
- חשיפה לרעש חזק (כמו מוזיקה חזקה, כלים כבדים, פיצוצים) עלולה לפגוע בתאים אלה – השערות ''נשברות'' או מתות לצמיתות, והנזק בלתי הפיך.
- תדרים מזיקים: שמיעה ממושכת או פתאומית בעוצמה של 85 dB ומעלה (כמו הופעות חיות או אזניות בווליום גבוה) מסוכנת, במיוחד בתדרים גבוהים (2,000–8,000 הרץ) – אלו נפגעים ראשונים.
- באוזן הפנימית (שבלול) יש תאי שערה זעירים ורגישים, שתפקידם לקלוט גלי קול ולהעבירם למוח.
- חשיפה לרעש חזק (כמו מוזיקה חזקה, כלים כבדים, פיצוצים) עלולה לפגוע בתאים אלה – השערות ''נשברות'' או מתות לצמיתות, והנזק בלתי הפיך.
- תדרים מזיקים: שמיעה ממושכת או פתאומית בעוצמה של 85 dB ומעלה (כמו הופעות חיות או אזניות בווליום גבוה) מסוכנת, במיוחד בתדרים גבוהים (2,000–8,000 הרץ) – אלו נפגעים ראשונים.
| מאפייניי הקול | יחידת מידה | בגרף של גל הקול | |
| עוצמה | חוזק (חזק/חלש) | dB (דציבל) | גובה הגל (מלמעלה למטה) |
| תדר | גובה הצליל (בס/טרבל) | Hz (הרץ) | צפיפות הגלים (כמה הם קרובים) |
תנודות בלחץ הקול (אמפליטודה) ביחס לציר הזמן
(Equal-Loudness Contours)
הקשר בין תדר (Hz) לעוצמה (dB) מבחינת התפיסה והאוזן האנושית
עוצמה והרמוניה
ככל שהווליום גבוה יותר, האלמנטים הפיזיים (כמו הסליל והממברנה) מתוחים יותר, מה שעלול לגרום לדיסטורשן הרמוני גם במגבר איכותי או שנמצא קרוב למקסימום שלו – גם בלי קליפינג, הוא עלול להיכנס לעיוותים אם תיבת הרמקול לא מתמודדת טוב עם תדרים גבוהים במיוחד ברמות גבוהות של ווליום לאורך זמן.
ככל שנכנסים צלילים חדשים למרחב (ללא קשר לשינוי האקוסטיקה דרך מקור השמע
-טיפול בנפרד) יש לדעת מהם הצלילים והתדרים החדשים אשר יכולים לעוות את הסאונד,ליצור עומס תדרים
/עיוות הרמוני /דיסטורשן/ופידבקים חדשים.
בעזרת כלים מיוחדים ניתן למצוא את התדרים הבעייתיים במיקס איזה מהם מתנגשים ומי מהמיקרופונים רגישים יותר ומי פחות ,לסיכום: הבנת כל הכלים שיש על הבמה, את אופן פעולתם והשפעתם במרחב ויצירת סאונד איכותי והרמוניה כללית נכונה ומאוזנת.
ככל שהווליום גבוה יותר, האלמנטים הפיזיים (כמו הסליל והממברנה) מתוחים יותר, מה שעלול לגרום לדיסטורשן הרמוני גם במגבר איכותי או שנמצא קרוב למקסימום שלו – גם בלי קליפינג, הוא עלול להיכנס לעיוותים אם תיבת הרמקול לא מתמודדת טוב עם תדרים גבוהים במיוחד ברמות גבוהות של ווליום לאורך זמן.
ככל שנכנסים צלילים חדשים למרחב (ללא קשר לשינוי האקוסטיקה דרך מקור השמע
-טיפול בנפרד) יש לדעת מהם הצלילים והתדרים החדשים אשר יכולים לעוות את הסאונד,ליצור עומס תדרים
/עיוות הרמוני /דיסטורשן/ופידבקים חדשים.
בעזרת כלים מיוחדים ניתן למצוא את התדרים הבעייתיים במיקס איזה מהם מתנגשים ומי מהמיקרופונים רגישים יותר ומי פחות ,לסיכום: הבנת כל הכלים שיש על הבמה, את אופן פעולתם והשפעתם במרחב ויצירת סאונד איכותי והרמוניה כללית נכונה ומאוזנת.
סוגי כלי נגינה ומיקומם בגרף התדרים והאוקטבות
צליל, תדר, ומוסיקה - קשורים זה בזה
יסודות משותפים.
מושגים בסיסיים במוסיקה:
1. *פיץ' (Pitch)* – גובה הצליל, נקבע לפי תדר (Hz). תדר גבוה = צליל גבוה יותר.
2. *תדר (Frequency)* – כמה תנודות בשנייה מייצר הצליל (Hz). לדוגמה: תו A = 440Hz.
3. *דינמיקה (Dynamics)* – עוצמת הצליל (חזק / חלש).
4. *טמפו (Tempo)* – מהירות הקצב (למשל: 120 פעימות בדקה).
5. *מקצב (Rhythm)* – דפוסי זמן של תווים ושקטים.
6. *סולם (Scale)* – סדרת תווים בסדר מסוים (כמו סולם מז'ור או מינור).
7. *אוקטבה (Octave)* – מרווח בין שני תווים עם אותו שם (כמו דו–דו), אחד בתדר כפול מהשני.
8. *טונליות (Tonalité)* – מפתח מוזיקלי, כמו דו מז'ור או לה מינור.
9. *טרנספוזיציה (Transposition)* – שינוי כל הצלילים ביצירה לגובה אחר.
10. *הרמוניה (Harmony)* – שילוב של צלילים בו-זמנית (אקורדים).
11. *מלודיה (Melody)* – רצף של תווים שיוצרים רעיון מוזיקלי.
12. *טימבר (Timbre)* – גוון הצליל. ההבדל בין פסנתר, גיטרה וחליל שמנגנים את אותו פיץ' – נובע מהטימבר.
13. *ארטיקולציה (Articulation)* – אופן ביצוע הצליל (חלק, מקוטע וכו').
14. *מרקם (Texture)* – איך הצלילים משתלבים (לדוגמה: סולו, דואט, הרמוניה עשירה).
15. *צורה (Form)* – מבנה היצירה (לדוגמה: A-B-A).
יסודות משותפים.
מושגים בסיסיים במוסיקה:
1. *פיץ' (Pitch)* – גובה הצליל, נקבע לפי תדר (Hz). תדר גבוה = צליל גבוה יותר.
2. *תדר (Frequency)* – כמה תנודות בשנייה מייצר הצליל (Hz). לדוגמה: תו A = 440Hz.
3. *דינמיקה (Dynamics)* – עוצמת הצליל (חזק / חלש).
4. *טמפו (Tempo)* – מהירות הקצב (למשל: 120 פעימות בדקה).
5. *מקצב (Rhythm)* – דפוסי זמן של תווים ושקטים.
6. *סולם (Scale)* – סדרת תווים בסדר מסוים (כמו סולם מז'ור או מינור).
7. *אוקטבה (Octave)* – מרווח בין שני תווים עם אותו שם (כמו דו–דו), אחד בתדר כפול מהשני.
8. *טונליות (Tonalité)* – מפתח מוזיקלי, כמו דו מז'ור או לה מינור.
9. *טרנספוזיציה (Transposition)* – שינוי כל הצלילים ביצירה לגובה אחר.
10. *הרמוניה (Harmony)* – שילוב של צלילים בו-זמנית (אקורדים).
11. *מלודיה (Melody)* – רצף של תווים שיוצרים רעיון מוזיקלי.
12. *טימבר (Timbre)* – גוון הצליל. ההבדל בין פסנתר, גיטרה וחליל שמנגנים את אותו פיץ' – נובע מהטימבר.
13. *ארטיקולציה (Articulation)* – אופן ביצוע הצליל (חלק, מקוטע וכו').
14. *מרקם (Texture)* – איך הצלילים משתלבים (לדוגמה: סולו, דואט, הרמוניה עשירה).
15. *צורה (Form)* – מבנה היצירה (לדוגמה: A-B-A).
מהירות הקול
באוויר 343 מטרים לשנייה (m/s)
(בטמפרטורת חדר של כ-20°C)
כלומר, הקול נע כ-343 מטר בכל שנייה.
המהירות משתנה לפי:
- טמפרטורה (מהירות עולה עם החום)
- צפיפות החומר (מהירות שונה באוויר, מים, ברזל וכו')
- לחות באוויר
לדונמא - רמקול שמפיק 100 dB SPL בעמידה של 1 מטר,
יאבד עוצמה ככל שמתרחקים ממנו, בגלל חוק ההפחתה לפי המרחק (Inverse Square Law).
החוק אומר שבכל הכפלה של המרחק, העוצמה יורדת בכ-6 dB.
חישוב:
- 1 מטר: 100 dB
- 2 מטר – 94 dB
- 3 מטר – 90.5 dB
- 6 מטר – 84.4 dB
יאבד עוצמה ככל שמתרחקים ממנו, בגלל חוק ההפחתה לפי המרחק (Inverse Square Law).
החוק אומר שבכל הכפלה של המרחק, העוצמה יורדת בכ-6 dB.
חישוב:
- 1 מטר: 100 dB
- 2 מטר – 94 dB
- 3 מטר – 90.5 dB
- 6 מטר – 84.4 dB
דציבלים: יחס לוגריתמי
אנחנו יודעים ש- 3dB צריכים להביא אותנו לתוצאה של פי 2.
אבל...
ההכפלה בתוך ה3dB היא פי 1.26 שלוש פעמים: 1.26 x 1.26 × 1.26 ≈ 2.00
התוצאה: הגענו ל 2.
ההסבר המדעי :
דציבל הוא סולם לוגריתמי שמבוסס על חזקות של 10.
האוזן האנושית עובדת בצורה מוזרה (לוגריתמית).
לדוגמה:
רמקול אחד נותן: 130dB (תיאורטית).
שני רמקולים יתנו: 133dB.ולא 260dB וגם לא 140dB
כדי שהמוח יגיד "זה נשמע לי פי 2 יותר חזק מקודם", צריך להעלות את העוצמה ב-10dB.
לדוגמה:
רמקול אחד נותן: 130dB (תיאורטית).
שני רמקולים יתנו: 133dB.ולא 260dB וגם לא 140dB
כדי שהמוח יגיד "זה נשמע לי פי 2 יותר חזק מקודם", צריך להעלות את העוצמה ב-10dB.
במבט מעמיק על המיקרופון הדינמי המצוי, דוגמת ה-SM58, קל לפספס את החריצים הקטנים הממוקמים בבסיס הקפסולה מתחת לגריל, אך למעשה מדובר באחד הרכיבים הקריטיים ביותר בהנדסת הקול המקצועית. בניגוד לאינטואיציה הראשונית הגורסת כי על המיקרופון לקלוט צליל רק מחזיתו, החריצים הללו מתפקדים כשערי כניסה חיוניים המנתבים גלי קול באופן מבוקר אל עבר צידה האחורי והפנימי של הממברנה. בתוך גוף המיקרופון מסתתר "מבוך אקוסטי" מתוחכם הכולל חומרי שיכוך ותעלות אוויר, שתפקידו ליצור עיכוב זמן מכני ומדויק מאוד עבור הצלילים החודרים דרך אותם פתחים אחוריים, תהליך שהוא הלב הפועם של יכולת המיקרופון לסנן רעשים.
המטרה הפיזיקלית של מערכת זו היא לייצר מצב של "ביטול פאזה מכני" עבור רעשים המגיעים מאחורי המיקרופון, כמו למשל מהמוניטורים שעל הבמה. כאשר גל קול מגיע מהעורף, הוא עוקף את ראש המיקרופון ומגיע לחזית הממברנה, אך בו-זמנית הוא חודר דרך החריצים ועובר דרך המבוך הפנימי. העיכוב המתוכנן בקפידה גורם לכך שלחץ האוויר של רעש הרקע יפגע בשני צדי הממברנה – הקדמי והאחורי – באותו שבריר שנייה בדיוק. במצב בו מופעל לחץ שווה ומנוגד משני הצדדים בו-זמנית, הממברנה נותרת יציבה ואינה זזה, מה שגורם למיקרופון להיות "חירש" לרעשים אלו ולייצר את "השטח המת" המפורסם בחלקו האחורי.
תהליך מורכב זה הוא הגורם הבלעדי שהופך את המיקרופון לכיווני (Cardioid) ומאפשר לו להתמקד אך ורק בזמר העומד מולו תוך דחייה אקטיבית של רעשי הרקע והמוניטורים שעלולים להחריב את המיקס. משום כך, קיומם של הפתחים התחתונים הוא הכרחי לתפקודו התקין של המכשיר; כאשר זמר אוחז במיקרופון בצורה לא נכונה וחוסם בכף ידו את החריצים הללו (תופעת ה-Cupping), הוא למעשה משבש את זרימת האוויר המחושבת, מבטל לחלוטין את מנגנון השהיית הפאזה והופך את המכשיר בן רגע למיקרופון רב-כיווני (Omni) הקולט את הסביבה כולה, פעולה שמובילה באופן מיידי לפידבקים צורמים ולאיבוד הבהירות והשליטה על הסאונד.
המטרה הפיזיקלית של מערכת זו היא לייצר מצב של "ביטול פאזה מכני" עבור רעשים המגיעים מאחורי המיקרופון, כמו למשל מהמוניטורים שעל הבמה. כאשר גל קול מגיע מהעורף, הוא עוקף את ראש המיקרופון ומגיע לחזית הממברנה, אך בו-זמנית הוא חודר דרך החריצים ועובר דרך המבוך הפנימי. העיכוב המתוכנן בקפידה גורם לכך שלחץ האוויר של רעש הרקע יפגע בשני צדי הממברנה – הקדמי והאחורי – באותו שבריר שנייה בדיוק. במצב בו מופעל לחץ שווה ומנוגד משני הצדדים בו-זמנית, הממברנה נותרת יציבה ואינה זזה, מה שגורם למיקרופון להיות "חירש" לרעשים אלו ולייצר את "השטח המת" המפורסם בחלקו האחורי.
תהליך מורכב זה הוא הגורם הבלעדי שהופך את המיקרופון לכיווני (Cardioid) ומאפשר לו להתמקד אך ורק בזמר העומד מולו תוך דחייה אקטיבית של רעשי הרקע והמוניטורים שעלולים להחריב את המיקס. משום כך, קיומם של הפתחים התחתונים הוא הכרחי לתפקודו התקין של המכשיר; כאשר זמר אוחז במיקרופון בצורה לא נכונה וחוסם בכף ידו את החריצים הללו (תופעת ה-Cupping), הוא למעשה משבש את זרימת האוויר המחושבת, מבטל לחלוטין את מנגנון השהיית הפאזה והופך את המכשיר בן רגע למיקרופון רב-כיווני (Omni) הקולט את הסביבה כולה, פעולה שמובילה באופן מיידי לפידבקים צורמים ולאיבוד הבהירות והשליטה על הסאונד.
התנהגות הצליל בחדר :
סימולציה ל2 רמקולים פלסטיק מקצועי 800WATT
חדר גודל 100X100
קירות אבן ללא וילונות או חלונות
תקרת גבס רצפה קרמית.
.1 מקרוב (רחבה): הסאונד יהיה אגרסיבי
.2 באמצע החדר: הרגשת איבוד של ה"קיק" (Kick) המהודק, והוא יהפוך למשהו עמום יותר.
.3 בפינות החדר: תופעת Bass Trap
טבעית. בפינות, הבס יהיה חזק בצורה מוגזמת ולא נעימה (פי 2 או 3 מהעוצמה במרכז), בגלל החזרי האבן.
סימולציה ל2 רמקולים פלסטיק מקצועי 800WATT
חדר גודל 100X100
קירות אבן ללא וילונות או חלונות
תקרת גבס רצפה קרמית.
.1 מקרוב (רחבה): הסאונד יהיה אגרסיבי
.2 באמצע החדר: הרגשת איבוד של ה"קיק" (Kick) המהודק, והוא יהפוך למשהו עמום יותר.
.3 בפינות החדר: תופעת Bass Trap
טבעית. בפינות, הבס יהיה חזק בצורה מוגזמת ולא נעימה (פי 2 או 3 מהעוצמה במרכז), בגלל החזרי האבן.
סוגי רעשים באודיו:
1. Hum (המיה) – רעש נמוך בתדר קבוע (50/60Hz), הנגרם לרוב מהפרעות רשת החשמל או הארקה לקויה.
2. Buzz (זמזום) – דומה ל-Hum אך כולל גם הרמוניות גבוהות, נובע מהפרעות אלקטרומגנטיות או בעיות חשמליות.
3. Hiss (שריקה) – רעש בתדר גבוה (White Noise), לרוב נגרם מרכיבים אנלוגיים כמו מגברים או כבלים באיכות נמוכה.
4. Crackling (פיצפוצים) – רעשים קצרים ובלתי סדירים, נגרמים ממגעים רופפים, חיבורים ישנים או רכיבים פגומים.
5. RF Interference (הפרעות תדר רדיו) – נגרמות מקליטה לא רצויה של תדרים ממכשירי תקשורת כמו טלפונים ניידים או משדרים.
6. Ground Loop (לולאת הארקה) – תוצאה של הבדל פוטנציאל בין שתי נקודות הארקה, גורם לרעש נמוך קבוע במערכת האודיו.
---
סוגי גלים באודיו
1. גל סינוס (Sine Wave) – הגל הנקי ביותר, מייצג תדר אחד בלבד, משמש לבדיקות ומדידות.
2. גל ריבועי (Square Wave) – מכיל הרמוניות רבות, שימושי באבחון תגובת רמקולים ומעגלים.
3. גל שן מסור (Sawtooth Wave) – חד ועשיר בהרמוניות, נפוץ בסינתיסייזרים.
4. גל משולש (Triangle Wave) – דומה לסינוס אך בעל הרמוניות חלשות יותר, נשמע מעט "מתכתי".
---
סוגי רעש ספקטרלי:
1. רעש לבן (White Noise) – כולל את כל התדרים בעוצמה שווה, מתאים לבדיקה כללית של מערכת שמע.
2. רעש ורוד (Pink Noise) – עוצמת התדרים יורדת ככל שהתדר עולה; משמש לאיזון אקוסטי של חדרים ומערכות.
3. רעש כחול (Blue Noise) – ההפך מוורוד; אנרגיה גבוהה יותר בתדרים גבוהים, פחות נפוץ בשימוש רגיל.
4. רעש חום/אדום (Brown Noise) – דומיננטי מאוד בתדרים הנמוכים, נשמע עמוק ורך יותר.
---
הקשר לתדרים (Hz):
- תדר (הרץ) מודד את כמות התנודות בשנייה.
- שמיעה אנושית נעה בין 20Hz ל-20,000Hz.
- לדוגמה:
- דיבור: 100–4,000Hz
- פ': סביב 200–400Hz
- צ': סביב 3,000–6,000Hz
בדרך כלל רמקול טופ (Top) נותן פיזור של *90 מעלות*, כלומר הרמקול מפזר את הצליל ימינה ושמאלה מהמרכז שלו, 45° לכל צד.
לכן, כל מי שנמצא מחוץ לזווית הזו (מעבר ל-45° מכל צד), יחווה ירידה משמעותית בעוצמה, שלעיתים יכולה להגיע גם ליותר מ־50%.
מי שעומד מאחורי הרמקול כמעט ולא ישמע דבר, כי הרמקול בנוי לפזר קדימה בלבד.
לכן חשוב להציב רמקולים בזווית ובמיקום מחושב, כדי למנוע אזורים "מתים" בסאונד.
לכן, כל מי שנמצא מחוץ לזווית הזו (מעבר ל-45° מכל צד), יחווה ירידה משמעותית בעוצמה, שלעיתים יכולה להגיע גם ליותר מ־50%.
מי שעומד מאחורי הרמקול כמעט ולא ישמע דבר, כי הרמקול בנוי לפזר קדימה בלבד.
לכן חשוב להציב רמקולים בזווית ובמיקום מחושב, כדי למנוע אזורים "מתים" בסאונד.
Feedback
תופעת הפידבק מייצגת לולאת תהודה אקוסטית בלתי מרוסנת (Runaway Oscillation) בשרשרת ההגברה. היא נוצרת כאשר הקליטה המיקרופונית חוצה את סף ההגבר הקריטי (Gain Threshold) הנדרש להיווצרות מחזור חוזר ומתחזק של האות האקוסטי. הפגיעה והנזק הפוטנציאלי לרכיבי המערכת (רמקולים) מחייבים ניהול סאונד פרואקטיבי.
יישום עקרונות מיקום ובקרה:
אופטימיזציית יחס מרחק: הגדלת המרחק בין המיקרופון (אלמנט הקליטה) לרמקול (אלמנט הפליטה).
ניהול כיווניות: הצבת המיקרופון באזור החסר הקרנה ישירה (Null Zone), כגון מאחורי קו הרמקולים, ליצירת ניתוק אקוסטי.
בקרת תדרים אקטיבית: שימוש במעבדי צליל מתקדמים, כדוגמת אקולייזר פרמטרי (E.Q.), אשר מאפשרים זיהוי והנחתה מדויקת (Notching) של התדרים הרזוננטיים הגורמים לפידבק, ובכך מבטיחים רמת הגבר מיטבית מבלי לסכן את יציבות המערכת.
הוראות הקלטה:
כלל מס 1 גייין מפוקח כל הזמן לנתרחק מהקליפ
ללא שום אפקטים או בצורה חיצונית לזמר (יש לפעמים פלגינים חיים בלייב)
טיפול במיקס:
שמירת ווליום קבוע עד ה5db u לא יותר ! חשוב לא להדליק קליפ!
כלים דומיננטים קצת להדגיש כמו גם השירה בעזרת הקומפרסור * פננינג לערוצי שירה,שינוי פיצ'ים להרמוניה והורדת תדרים מיותרים בערוצים כדי לפנות מקום.
●שיטות רבות וטיפים לגיוון העיבוד והסאונד כגון סייד צ'יין או טיפול והעשרת הנמוכים באזור ה30hz למילוי הטראק
פלגינים בפרלל (שליחה):
לפי הסדר
שירה- eq שונות ורבים,גייט,אפקטים כמו דיליי ריברב ושונות,קומפרסור,
לימטר.
מאסטר:
איקיו ראשי,קומפרסור ראשי במינון וזהירות,לימיטר,מקסימייזר או אחר לבוסט של ווליום (לא רשמי)
הכי חשוב
1לעשות השוואות
2לא למהר ולתת לאוזניים לנוח
3בדיקת סקאלות רחבות ובדיקות ווליום
4בדיקה אקוסטית בשטח ומערכות שונות ורבות גדולות וקטנות בחוץ ובפנים(לוקח זמן)
כלל מס 1 גייין מפוקח כל הזמן לנתרחק מהקליפ
ללא שום אפקטים או בצורה חיצונית לזמר (יש לפעמים פלגינים חיים בלייב)
טיפול במיקס:
שמירת ווליום קבוע עד ה5db u לא יותר ! חשוב לא להדליק קליפ!
כלים דומיננטים קצת להדגיש כמו גם השירה בעזרת הקומפרסור * פננינג לערוצי שירה,שינוי פיצ'ים להרמוניה והורדת תדרים מיותרים בערוצים כדי לפנות מקום.
●שיטות רבות וטיפים לגיוון העיבוד והסאונד כגון סייד צ'יין או טיפול והעשרת הנמוכים באזור ה30hz למילוי הטראק
פלגינים בפרלל (שליחה):
לפי הסדר
שירה- eq שונות ורבים,גייט,אפקטים כמו דיליי ריברב ושונות,קומפרסור,
לימטר.
מאסטר:
איקיו ראשי,קומפרסור ראשי במינון וזהירות,לימיטר,מקסימייזר או אחר לבוסט של ווליום (לא רשמי)
הכי חשוב
1לעשות השוואות
2לא למהר ולתת לאוזניים לנוח
3בדיקת סקאלות רחבות ובדיקות ווליום
4בדיקה אקוסטית בשטח ומערכות שונות ורבות גדולות וקטנות בחוץ ובפנים(לוקח זמן)
דרכים עיקריות בהן רמקול נשרף למרות ההגנות:
1.
הסיבה הנפוצה ביותר: "גל ריבועי" (Square Wave) מהמיקסר
גל מרובע מכיל הרבה הרמוניות גבוהות מאוד, ואנרגיה בתדרים גבוהים בצורה לא טבעית.
- כשמכשיר שמע או רמקול אמורים להעביר אות חלק (כמו סינוס), זה עיוות של הצליל המקורי.(כמו דיסטורשיין Distortion )
2.
התרחיש: שימוש בכפתור "Bass Boost" במיקסר, או ניסיון להוציא בס של מועדונים מרמקול 12/15 אינץ' בלי סאב.
מה קורה: אתה דוחף תדרים של 40Hz-50Hz בעוצמה אדירה.
למה ההגנה לא עובדת: הוופר מנסה לזוז קדימה ואחורה למרחק (X-max) שהוא לא בנוי אליו. ה-DSP מנסה לחתוך את הבס, אבל אם הדחיפה חזקה מדי, הוופר יכול פיזית להיקרע או שהסליל יקבל מכה מהמגנט האחורי לפני שהלימיטר הספיק להגיב.
3.
נפילות מתח וחשמל לא יציב (שורף את המגבר)
זה מה שלרוב הורג את המגבר (הפלטה האלקטרונית) ולא את האלמנטים.
התרחיש: גנרטור לא יציב בחתונה בטבע, או כבל חשמל רופף.
מה קורה: המגבר (שהוא סוג של מחשב קטן) צריך מתח יציב. אם המתח נופל, המגבר מנסה לפצות על כך ולמשוך יותר זרם (Amps), מה שגורם לרכיבים אלקטרוניים להתחמם ולהישרף. לפעמים קפיצת מתח פשוט שורפת את הספק כוח של הרמקול.
4.
"בומים" פתאומיים (Transients)
מיקרופון שנופל על הרצפה כשהוא פתוח.
שליפת כבל PL/XLR כשהרמקול פתוח.
המכה הזו היא כל כך מהירה (אלפית שנייה), שלפעמים עד שהחיישן של הלימיטר מבין שצריך להנמיך – הנזק המכני לאלמנט כבר נעשה.
איך נמנעים מזה? (כלל ברזל)
ההגנה הכי טובה היא האוזניים והעיניים שלך:
במיקסר: לעולם אל תגיע לאדום (Clip) במיקסר עצמו. זה המוות השקט של רמקולים.
ברמקול: אם נורת ה-Limiter/Clip האדומה ברמקול דולקת קבוע – אתה בבעיה.
יתרונותיו של תיבת רמקול מעץ :
* אקוסטיקה "מתה" (Inert Cabinet)
העץ (במיוחד Baltic Birch) הוא חומר קשיח וצפוף משמעותית מפלסטיק. בעוד שדפנות פלסטיק נוטות לרעוד ("להתנפח") בתדרים נמוכים, העץ נשאר סטטי. זה מונע "צבע" מיותר לסאונד ושומר על דיוק מרבי.
* ניצול אנרגיה מקסימלי
במקום שהאנרגיה של הוופר תתבזבז על להרעיד את גוף הרמקול (מה שיוצר חום ורעידות מיותרות), כל ה"קיק" נדחף קדימה. האנרגיה יוצאת ישירות לאוויר ולקהל, מה שיוצר תחושה של עוצמה "חונקת" ונוכחת יותר.
*הבשר והחמימות (Natural Timbre)
תיבת העץ סופגת תדרי לוואי צורמים שנוצרים בתוך הרמקול. התוצאה היא סאונד עם "גוף"– המיד-בס נשמע מלא ועשיר, והתדרים הגבוהים לא מקבלים את הגוון המתכתי או החלול שמאפיין רמקולי פלסטיק זולים.
* עמידות בעומס (No Chuffing)
בגלל שהעץ לא מתעוות תחת לחץ אוויר גבוה, הרמקול שומר על הדינמיקה שלו גם בווליום מקסימלי. זה ההבדל בין רמקול ש"צועק" בשיא האירוע לרמקול שפשוט "מנגן חזק" ונשאר נעים לאוזן.
בשורה התחתונה: העץ הופך את הרמקול מכלי קיבול שמרעיש, לכלי נגינה שמקרין. זה ההבדל בין לשמוע מוזיקה לבין להרגיש אותה בבטן.
* אקוסטיקה "מתה" (Inert Cabinet)
העץ (במיוחד Baltic Birch) הוא חומר קשיח וצפוף משמעותית מפלסטיק. בעוד שדפנות פלסטיק נוטות לרעוד ("להתנפח") בתדרים נמוכים, העץ נשאר סטטי. זה מונע "צבע" מיותר לסאונד ושומר על דיוק מרבי.
* ניצול אנרגיה מקסימלי
במקום שהאנרגיה של הוופר תתבזבז על להרעיד את גוף הרמקול (מה שיוצר חום ורעידות מיותרות), כל ה"קיק" נדחף קדימה. האנרגיה יוצאת ישירות לאוויר ולקהל, מה שיוצר תחושה של עוצמה "חונקת" ונוכחת יותר.
*הבשר והחמימות (Natural Timbre)
תיבת העץ סופגת תדרי לוואי צורמים שנוצרים בתוך הרמקול. התוצאה היא סאונד עם "גוף"– המיד-בס נשמע מלא ועשיר, והתדרים הגבוהים לא מקבלים את הגוון המתכתי או החלול שמאפיין רמקולי פלסטיק זולים.
* עמידות בעומס (No Chuffing)
בגלל שהעץ לא מתעוות תחת לחץ אוויר גבוה, הרמקול שומר על הדינמיקה שלו גם בווליום מקסימלי. זה ההבדל בין רמקול ש"צועק" בשיא האירוע לרמקול שפשוט "מנגן חזק" ונשאר נעים לאוזן.
בשורה התחתונה: העץ הופך את הרמקול מכלי קיבול שמרעיש, לכלי נגינה שמקרין. זה ההבדל בין לשמוע מוזיקה לבין להרגיש אותה בבטן.
הכרת הציוד
תרשים : מיקרופון,רמקול,ומגבר
דרייבר HF Driver
סוגי כבלי אודיו נפוצים
כבל XLR מאוזן
מושגים במיקסר אנלוגי קטן.
1. הmian (ראשי) - שליטה על העוצמה הכללית היוצאת.
2.כפתור שליטה במוניטור/ים (יציאת aux או שמות נוספים)
3.כפתור שליטה ראשי בכמות האפקט FX
ערוץ-channel
בערוץ אחד(מתוך 12 לדוגמא) מלמעלה למטה :
1.כניסת הXLR / MIC
2.חיבור line /ועוד
3.גיין- GAIN - כמות הכנסת עוצמה לערוץ
(מאוד רגיש)
4.כפתור הנחתה של low (לניקוי באסים)
תחום התדרים המרכזי EQ: כפתורים ימינה ושמאלה
(ימינה הערך הכי גבוה)
5.גבוה - HI
6.אמצע - MID
7.נמוך -LOW
(יתכנו עוד חלוקות)
8.כמות כניסת הערוץ לשליחה במוניטור aux
9.כמות כניסת אפקט לערוץ - FX
10.כפתור ימינה ושמאלה - pan
11.כפתור העוצמה(ווליום) למעלה ולמטה
כולם בנקודת יחוס- 0 או u
12. כפתור לחיצה - mute - השתקה
13.נורת חיווי mute או Clipping
-יש עוד הרבה סוגי פרמטרים כפתורים,כניסות ויציאות:
Insert
stereo LR
Mono
Phones
Sub
48V
Comp
ST
PFL
Solo
Record out/in
Tap
רשימות אפקטים ובחירה
,ועוד...
-לפעמים יש אותם פונקציות רק בשמות אחרים.ככל שהמיקסר יותר גדול ומקצועי והטכנולוגיות החדשות מתקדמות ישנם יותר אפשרויות ואופציות.
*סלייד או פיידר הם כפתורים שעולים למעלה ולמטה
*נובים הם כפתורים (כצורת כפתור) שזזים ימינה ושמאלה או 360 מעלות
*ערוץ נקרא בשפה המקצועית- צ'אנל channel.
1. הmian (ראשי) - שליטה על העוצמה הכללית היוצאת.
2.כפתור שליטה במוניטור/ים (יציאת aux או שמות נוספים)
3.כפתור שליטה ראשי בכמות האפקט FX
ערוץ-channel
בערוץ אחד(מתוך 12 לדוגמא) מלמעלה למטה :
1.כניסת הXLR / MIC
2.חיבור line /ועוד
3.גיין- GAIN - כמות הכנסת עוצמה לערוץ
(מאוד רגיש)
4.כפתור הנחתה של low (לניקוי באסים)
תחום התדרים המרכזי EQ: כפתורים ימינה ושמאלה
(ימינה הערך הכי גבוה)
5.גבוה - HI
6.אמצע - MID
7.נמוך -LOW
(יתכנו עוד חלוקות)
8.כמות כניסת הערוץ לשליחה במוניטור aux
9.כמות כניסת אפקט לערוץ - FX
10.כפתור ימינה ושמאלה - pan
11.כפתור העוצמה(ווליום) למעלה ולמטה
כולם בנקודת יחוס- 0 או u
12. כפתור לחיצה - mute - השתקה
13.נורת חיווי mute או Clipping
-יש עוד הרבה סוגי פרמטרים כפתורים,כניסות ויציאות:
Insert
stereo LR
Mono
Phones
Sub
48V
Comp
ST
PFL
Solo
Record out/in
Tap
רשימות אפקטים ובחירה
,ועוד...
-לפעמים יש אותם פונקציות רק בשמות אחרים.ככל שהמיקסר יותר גדול ומקצועי והטכנולוגיות החדשות מתקדמות ישנם יותר אפשרויות ואופציות.
*סלייד או פיידר הם כפתורים שעולים למעלה ולמטה
*נובים הם כפתורים (כצורת כפתור) שזזים ימינה ושמאלה או 360 מעלות
*ערוץ נקרא בשפה המקצועית- צ'אנל channel.
למה טוויטר לא צריך תיבה?
טוויטרים פועלים בתדרים גבוהים – ש:
- יש להם אורך גל קצר.
- לא סובלים כמעט מביטול פאזה.
לרוב הם גם מבודדים בתוך קפסולה קטנה.
תיבת הרמקול הראשית כוללת אותם פשוט כחלק מהמערכת.
למה וופר חייב תיבה?
הוופר נועד להפיק תדרים נמוכים (בס), והתדרים האלה זקוקים ל:
- תנועה רחבה של הממברנה
- נפח אוויר משמעותי שיתנודד בתגובה
אבל יש בעיה:
כשהוופר פועל – הוא יוצר גלים קוליים גם בחלק הקדמי של הממברנה וגם מאחור.
- הגל האחורי הוא בדיוק הפוך מהגל הקדמי (180° פאזה).
- אם אין תיבה – הגלים האלו מתפזרים לאוויר ומתבטלים זה עם זה, במיוחד בתדרים הנמוכים – שם האורך גל ארוך יותר והביטול חזק יותר.
פתרון – תיבה אקוסטית (Enclosure)
התיבה מבודדת בין החלק האחורי לקדמי של הוופר, ומונעת ביטול פאזה.
בנוסף, היא:
- משפיעה על התגובה של הוופר – איך הבס נשמע, כמה חזק, ואילו תדרים מודגשים.
- משפרת את היעילות – רמקול בלי תיבה יהיה חלש מאוד בתדרים הנמוכים.
טוויטרים פועלים בתדרים גבוהים – ש:
- יש להם אורך גל קצר.
- לא סובלים כמעט מביטול פאזה.
לרוב הם גם מבודדים בתוך קפסולה קטנה.
תיבת הרמקול הראשית כוללת אותם פשוט כחלק מהמערכת.
למה וופר חייב תיבה?
הוופר נועד להפיק תדרים נמוכים (בס), והתדרים האלה זקוקים ל:
- תנועה רחבה של הממברנה
- נפח אוויר משמעותי שיתנודד בתגובה
אבל יש בעיה:
כשהוופר פועל – הוא יוצר גלים קוליים גם בחלק הקדמי של הממברנה וגם מאחור.
- הגל האחורי הוא בדיוק הפוך מהגל הקדמי (180° פאזה).
- אם אין תיבה – הגלים האלו מתפזרים לאוויר ומתבטלים זה עם זה, במיוחד בתדרים הנמוכים – שם האורך גל ארוך יותר והביטול חזק יותר.
פתרון – תיבה אקוסטית (Enclosure)
התיבה מבודדת בין החלק האחורי לקדמי של הוופר, ומונעת ביטול פאזה.
בנוסף, היא:
- משפיעה על התגובה של הוופר – איך הבס נשמע, כמה חזק, ואילו תדרים מודגשים.
- משפרת את היעילות – רמקול בלי תיבה יהיה חלש מאוד בתדרים הנמוכים.
מגברי DSP
קרוסאובר (Crossover): הוא מחלק את התדרים בצורה דיגיטלית מדויקת מאוד (1650) בין הוופר (הנמוכים) לטוויטר (הגבוהים). זה הרבה יותר מדויק מקרוסאובר אנלוגי ישן.
לימיטר והגנות (Limiters): זה החלק הכי חשוב. ה-DSP מנטר את האות כל הזמן. אם הוא מזהה "פיק" חזק מדי שעלול לשרוף את הטוויטר או לקרוע את הוופר הוא מנחית אותו בשבריר שנייה. זה מה שנקרא Soft Limiter – הוא מגן על הרמקול בלי שתשמע עיוות (Distortion) בולט.
Phase Alignment (תיקון פאזה מוודא שהסאונד מהטוויטר ומהוופר מגיע לאוזן שלך בדיוק באותו זמן, מה שנותן סאונד "ברור" וחד יותר.
ה-DSP ותוכנות קצה נוספות יוצרות תחושה של מרחב על ידי שליטה בעיכובים ובעוצמות הצליל מהרמקולים.
הדמיית אולם קונצרטים: הוספת הד ורברברציה כדי לגרום לצליל להישמע כאילו הוא מוקלט במקום גדול או כאילו שהוא מגיע ממקומות שונים בחלל לדונמא מאחורי הראש בצד ימין.
טכניקה: Pre-Delay / Time Alignment
כדי לנצל את איך שהמוח עובד, אנחנו משתמשים ב-Delay (השהיה) זה נקרא Time Alignment.
הדוגמה הקלאסית: רמקולים מרוחקים (Delay Towers)
נושאים נוספים:
*סוגי מיקרופונים ועקומות -
*סוגי תיבות רמקולים וטכנולוגיה
*מערכת מיקסרים וניתוב-
*סוגי גלי קול -
*פאזה-
*עכבה/הספק/ohm
*סאונדמן-
*כלי נגינה-
*הרמוניות
*מושגים
*עיבוד קול/כרטיסי קול-
*אפקטים-
*אקוסטיקה-
*סוגי כבלים-
*פנטום-
*מקצועות נלווים
*פנטום-
*מקצועות נלווים
מושגים בסאונד - למתקדמים
1. Compressor
מכשיר או אפקט שמצמצם את טווח הדינמיקה –
כלומר: מנמיך את הצלילים החזקים, ומשאיר את השקטים כפי שהם או מגביר אותם מעט.
שימוש עיקרי:
לאיזון הקול בשירה, גיטרות, תופים – לשמור על סאונד יציב ונעים.
---
2. Limiter
סוג של קומפרסור "קיצוני" – מגביל את העוצמה המקסימלית של הסיגנל ולא נותן לו לעבור רף מסוים.
הגבלה מוחלטת – אם נניח סף של 0 dB, שום צליל לא יעבור את הרמה הזו.
שימוש עיקרי:
- מונע עיוותים (Clipping) במאסטר.
- שומר על רמת עוצמה אחידה בשידורים והקלטות.
- חיוני במאסטרינג.
---
3. De-Esser
קומפרסור שפועל על טווח תדרים גבוה (לרוב 4kHz–10kHz) ומנמיך צלילים צורמים של "ס", "ש", "צ" וכו'.
שימוש עיקרי:
- ממתן חדות לא נעימה בשירה.
- עוזר להביא שירה לקדמת המיקס בלי צורמות.
---
4.Expander
ההפך מקומפרסור – מרחיב את טווח הדינמיקה. מנמיך את השקטים עוד יותר ומותיר את החזקים.
שימוש עיקרי:
- ניקוי רעש רקע.
- הדגשת קונטרסט בין שקט לרועש.
---
5.Sidechain
טכניקת שליטה על אפקט (בדרך כלל קומפרסור), על סמך עוצמת מקור סאונד אחר.
שימוש עיקרי:
מוזיקה אלקטרונית – לדוגמה, כשבס נחלש בכל פעם שהתוף (קיק) מופיע – יוצר "נשימה" בקצב.
---
6. Gate
מעין "שומר סף" שמעביר רק סיגנלים שעוברים סף עוצמה מסוים. אם הצליל חלש מדי – הגייט חוסם אותו.
שימוש עיקרי:
למשל, להיפטר מרעש רקע במיקרופון או תופים שלא מתופעלים.
---
מכשיר או אפקט שמצמצם את טווח הדינמיקה –
כלומר: מנמיך את הצלילים החזקים, ומשאיר את השקטים כפי שהם או מגביר אותם מעט.
שימוש עיקרי:
לאיזון הקול בשירה, גיטרות, תופים – לשמור על סאונד יציב ונעים.
---
2. Limiter
סוג של קומפרסור "קיצוני" – מגביל את העוצמה המקסימלית של הסיגנל ולא נותן לו לעבור רף מסוים.
הגבלה מוחלטת – אם נניח סף של 0 dB, שום צליל לא יעבור את הרמה הזו.
שימוש עיקרי:
- מונע עיוותים (Clipping) במאסטר.
- שומר על רמת עוצמה אחידה בשידורים והקלטות.
- חיוני במאסטרינג.
---
3. De-Esser
קומפרסור שפועל על טווח תדרים גבוה (לרוב 4kHz–10kHz) ומנמיך צלילים צורמים של "ס", "ש", "צ" וכו'.
שימוש עיקרי:
- ממתן חדות לא נעימה בשירה.
- עוזר להביא שירה לקדמת המיקס בלי צורמות.
---
4.Expander
ההפך מקומפרסור – מרחיב את טווח הדינמיקה. מנמיך את השקטים עוד יותר ומותיר את החזקים.
שימוש עיקרי:
- ניקוי רעש רקע.
- הדגשת קונטרסט בין שקט לרועש.
---
5.Sidechain
טכניקת שליטה על אפקט (בדרך כלל קומפרסור), על סמך עוצמת מקור סאונד אחר.
שימוש עיקרי:
מוזיקה אלקטרונית – לדוגמה, כשבס נחלש בכל פעם שהתוף (קיק) מופיע – יוצר "נשימה" בקצב.
---
6. Gate
מעין "שומר סף" שמעביר רק סיגנלים שעוברים סף עוצמה מסוים. אם הצליל חלש מדי – הגייט חוסם אותו.
שימוש עיקרי:
למשל, להיפטר מרעש רקע במיקרופון או תופים שלא מתופעלים.
---
7. Preamp
מגבר קדם – מגביר סיגנלים "חלש…
[19:39, 8.12.2025] ChatGPT: שימוש עיקרי:
לתת עומק, טבעיות ואווירה לשירה, תופים ועוד.
קיים בכל קונסולה, כרטיס קול או מיקסר – חשוב לאיכות ו"חום" הסאונד.
מגבר קדם – מגביר סיגנלים "חלש…
[19:39, 8.12.2025] ChatGPT: שימוש עיקרי:
לתת עומק, טבעיות ואווירה לשירה, תופים ועוד.
קיים בכל קונסולה, כרטיס קול או מיקסר – חשוב לאיכות ו"חום" הסאונד.
---
8. EQ
כלי לשליטה בתדרים – היכולת להנמיך/להגביר תדרים ספציפיים (נמוכים, בינוניים, גבוהים) ''ניקוי סאונד'' והורדת תדרים בעייתיים או פידבק
שימוש עיקרי:
איזון צליל – לדוגמה, להוריד "בוץ" בתדרים נמוכים או להוסיף "ניצוץ" בתדרים גבוהים.
---
9. Reverb (ריוורב)
הדמיה של הדהוד של צליל בחלל (כמו באולם או תיאטרון). סימולציה של איך צליל "נשמע בחלל".
שימוש עיקרי:
לתת עומק, טבעיות ואווירה לשירה, תופים ועוד.
10. Delay
אפקט שמייצר "הדים" על ידי השמעת הצליל שוב ושוב באיחור קל.
שימוש עיקרי:
שירה, גיטרות ועוד – מוסיף אפקט קצבי או חלל.
---
11. Fader או סלייד
הכפתור במיקסר ששולט על עוצמת הערוץ – מעלה או מוריד את הווליום.
שימוש עיקרי:
שליטה מדויקת על איזון הערוצים במיקס.
---
12. dB / dB SPL (דציבל)
יחידת מידה לעוצמה לוגריתמית.
dB SPL – מתייחס לעוצמת לחץ הקול באוויר, כפי שאנחנו שומעים בפועל.
dB רגיל – יחסי בין שתי רמות מתח או עוצמה.
---
13. Frequency (תדר - Hz)
כמה פעמים לשנייה גל קול רוטט. תדר נמוך = בס; תדר גבוה = צלילים חדים.
האוזן שומעת בטווח 20Hz–20,000Hz.
---
14.
המדריך המלא לפורמטי אודיו: איכות מול נפח
ניתן לחלק את עולם קובצי הסאונד לשלוש קטגוריות מרכזיות, כאשר ההבדל ביניהן נעוץ בדרך שבה המחשב מטפל במידע המקורי שיצא מהמיקרופון או מהמיקסר.
1. הפורמטים הלא דחוסים (Uncompressed) - WAV, AIFF
זהו ה"מאסטר". הקובץ שומר על גל הקול בדיוק כפי שהוקלט, ללא שום עיבוד או השמטה.
היתרון: איכות מקסימלית (Lossless), שקיפות מלאה ודיוק בתדרים. הכרחי לעבודה מקצועית (מיקס ומאסטרינג).
החיסרון: קבצים ענקיים (כ-10MB לדקה של סאונד בסטריאו).
השורה התחתונה: הסטנדרט לתעשיית המוזיקה והגברה מקצועית.
2. הפורמטים הדחוסים ללא איבוד נתונים (Lossless Compression) - FLAC, ALAC
תחשבו על זה כמו "קובץ ZIP" של מוזיקה. המחשב משתמש באלגוריתם מתמטי כדי לצמצם את גודל הקובץ מבלי למחוק אפילו ביט אחד של מידע.
היתרון: איכות זהה לחלוטין ל-WAV, אבל בנפח קטן ב-30% עד 50%.
החיסרון: דורש מהמכשיר המנגן מעט יותר כוח עיבוד כדי "לפתוח" את הדחיסה בזמן אמת.
השורה התחתונה: הפתרון המושלם לארכיון איכותי (Audiophiles) ולשמירה על ספריות מוזיקה מבלי לאבד איכות.
3. הפורמטים הדחוסים עם איבוד נתונים (Lossy Compression) - MP3, AAC
כאן המחשב "מחליט" עבורך מה חשוב ומה לא. הוא מוחק מידע (תדרים גבוהים מאוד, צלילים חלשים שמוסתרים על ידי חזקים) כדי להקטין את הקובץ בצורה דרסטית.
היתרון: קבצים קטנים מאוד, קלים לשליחה בווטסאפ או לאחסון באלפים על הטלפון.
החיסרון: פגיעה ב"עומק" של הסאונד, במיוחד בתדרים הגבוהים (מצילות נשמעות פחות טוב).
השורה התחתונה: מתאים להאזנה יומיומית באוזניות פשוטות, לא מומלץ לעבודה מקצועית.
*פסיכואקוסטיקה*
מה קורה במוח כשאנחנו שומעים?
1. *המרה מכנית לחשמלית*
- גלי קול פוגעים בעור התוף → רטט עובר בעצמות השמע → מגיע לשבלול → תאי שיער מתרגמים תנועה לאות חשמלי → עובר דרך עצב השמע למוח.
2. *עיבוד מוחי*
- קליפת השמיעה במוח (auditory cortex) מפרקת את הצליל לגובה (pitch), תזמון, מיקום, ומבחינה בין רעשים, שפה, ומוזיקה.
- המוח עושה *פילטרינג קוגניטיבי* – לדוגמה, יכולת להתמקד בשיחה אחת מתוך רעש מסביב (אפקט הקוקטייל).
---
מחקרים ודוגמאות מתקדמות:
1. *מיסוך (Masking)*
- צליל חזק בתדר מסוים יכול "להעלים" צלילים סמוכים – למשל, צליל תוף עלול להסתיר צליל גיטרה קרוב בתדר.
- זה משמש לדחיסת אודיו (MP3) – מוחקים צלילים שהמוח לא יבחין שנעלמו.
2. *מיקום צליל (Localization)*
- הבדל של אלפיות שנייה בין הצליל שמגיע לאוזן ימין לעומת שמאל – מספיק כדי שהמוח "ידע" מאיפה הצליל הגיע.
- משתמשים בזה ב-3D Audio ובמשחקי מציאות מדומה.
3. *תפיסת Pitch*
- שני צלילים עם אותו תדר פיזיקלי עשויים להישמע שונים בהתאם לעוצמה או מבנה ההרמוניות.
- יש אנשים עם *שמיעה מוחלטת (Absolute Pitch)* – תופעה נדירה שבה ניתן לזהות תווים בלי רפרנס.
---
מונחים מתקדמים:
- *Loudness* ≠ עוצמה פיזיקלית – המוח תופס עוצמה באופן סובייקטיבי (צליל ב-1000Hz בעוצמה 40 dB ≠ צליל ב-100Hz באותה עוצמה).
היכולת של המוח לזהות שינויים מהירים בזמן, חשוב לדיבור.
- *Timbre* – מה שמבדיל בין כינור לחליל, גם אם הם מנגנים אותו תו – תלוי בהרמוניות ובמבנה הצליל.
---
יישומים מתקדמים:
1. *אולפני סאונד* – EQ לא רק לפי מכשור אלא לפי איך האוזן האנושית שומעת.
2. *מכשירי שמיעה חכמים* – מנטרים ומדמים עיבוד קוגניטיבי (Adaptive Directionality).
3. *בינה מלאכותית ו-AI Audio* – למידת מכונה של איך בני אדם תופסים סאונד לצורך שיפור איכות שמע אוטומטית.
4. *Sound Branding* – התאמת סאונד לזיהוי מותג (כמו צליל פתיחה של Apple או Netflix).
---
שאלות שעדיין נחקרות:
- איך בדיוק נוצרת תחושת "חמימות" או "נוכחות" בסאונד?
- מדוע למוזיקה מסוימת יש השפעה רגשית כה חזקה?
- האם ניתן לשחזר שמיעה טבעית לגמרי בטכנולוגיה?
- איך סאונד משפיע על מערכת העצבים והבריאות?
כל הזכויות שמורות
ללימודי סאונד מקצועי תיאורטי ומעשי
,עשרות קבצים ושעות של תוכן לימודי
שלחו הודעה או חייגו : 055-5036361
,עשרות קבצים ושעות של תוכן לימודי
שלחו הודעה או חייגו : 055-5036361