מאמרים
סאונד כמקצוע
אולפני הקלטה – מוזיקה קלה
מבנה אולפן הקלטות :
צ'יף אנג'ניר-המהנדס הכי בכיר באולפן
רקורדינג אנג'ניר – אחראי על ההקלטות
מיקס – ב90% מי שהקליט היה גם ממקסס
פרילאנסר – עצמאי
קופי מן – אחראי על השתייה , דרך תפקיד זה לעיתים היו נכנסים לעולם הסאונד
עוזר טכנאי
מוזיקה קלאסית
תזמורות גדולות:
מקליטים את כל התזמורת ביחד לעומת מוזיקה שבה כמעט כל כלי לחוד
גודל קובע סוג כתיבה
לא ניתן להקליט נגן קלאסי בלי תנאים אקוסטיים מתאימים,
הנגן לא ישמע מה שאמור לשמוע וכתוצאה לא יוכל לנגן בהתאם לצורך.
רוב הקונצרטים מוקלטים בכניסיות ואולמות ספציפיים.
רוב ההקלטות הן הקלטות חוץ(לא אולפן הקלטות).
נזילות – סאונד של כלי שזולג לכלים אחרים בהקלטה
כמה שיותר מיקרופונים על כלי אחד איכות הסאונד יורדת.
כשאין הרבה מיקרופונים אין אפשרות לשליטה.
טכנאי או איש סאונד למוזיקה קלאסית נקרא טון מייסטר.
תמיד נתבסס על מה שהמנצח שומע.
מוזיקה קלאסית מקליטים קטע -קטע כמו בסרט שעושים חתיכות – חתיכות.
כל קטע מקליטים עד שיש לפחות 3 טייקים טובים בעיני המנצח.
מאסטרינג
עבודת המאסטרינג הבסיסית היא לחבר בין שירים ולדאוג שכל השירים יהיו באותה איכות ווליום ולדאוג שכשמעבירים את זה למדיה אחרת שהאיכות היא הכי טובה שיכולה להיות.
פייד עדיף לסיים בסוף תיבה
עולם המאסטרינג היום :
איש מאסטרינג המומחיות שלו זה לדעת להביא את האיכות המקסימלית ליעד ספציפי.
קולנוע, וידיאו, ניומדיה, פרסומות
עולם הקלונוע :
פרודקשן – תהליך הצילום
פוסט פרודקשן – עריכה לאחר צילומים
מקצוע : בום מן – האיש שפיזית מקליט בשטח, התפקיד ה"אחרון" בשטח
בסרטים בין 60 ל 100 אחוז מהסאונד מוחלפים בפוסט פרודקשן.
מעצב סאונד – תפקידו לעצב את הסאונד לפס קול
בפוסט פרודקשן יש כמה תפקידי סאונד :
רום טון
אפקטים – אנשים שמכניסים את האפקטים פנימה
פולי – לעקוב אחרי התנועה(צעדים,תנועות גוף,רוחות וכו')
דיבוב \החלפת שפה– הקלטת הליינים של הסרט מחדש
אינטרנשיונאל טראק – כל הסרט רק ללא דיבוב
מוזיקה לסרט – רוב הסרטים עדיין מקליטים באולפנים גדולים עם תזמורות שלימות, הסאונד מוקלט מול תמונה.
מיקסינג – השלב האחרון שבו לוקחים את כל הסאונדים ומדביקים על הסרט.
את המיקסים מבצעים בתוך קולנוע(אולפן שיש בו בפנים כמו קולנוע)
סינכרון – קובצת מכשירים שנעים בו זמנית(תאורה,מיקרופונים וכו')
PA הגברות
הופעות :
מוניטור מן – דואג שכל נגן ישמע מה שהוא צריך לשמוע.
איש פי איי – אחראי על הסאונד שיוצא לקהל
צוות בהגברות:
איש הפיאיי – לרוב מגיע יחד עם הלהקה כאשר הבמה סודרה לפי התוכניות שלו, יש הפקות בהם איש הפיאיי הוא גם הסאונד מן
מוניטור מן
רודי\עובד במה-מארגן ומקים את הבמה(לעיתים גם הסבל)
בק ליינר – דואגים שבכל רץ בצורה חלקה בזמן ההופעה
רדיו
תחנות רדיו במדינת ישראל מחולקות ל 2 קבוצות:
תחנות ממשלתיות ותחנות אזוריות
ההבדל בין תחנות אזוריות לממשלתיות זה "חדשות הדסק"
ברדיו אזורי השדרן הוא גם הטכנאי, תמיד יש טכנאי אחד שמפקח על השידור.
הייטק – תכנות פלאגינים וכו'
המקצוע הגדול בעולם נקרא "כריזת חירום"
אולפני הקלטה – מוזיקה קלה
מבנה אולפן הקלטות :
צ'יף אנג'ניר-המהנדס הכי בכיר באולפן
רקורדינג אנג'ניר – אחראי על ההקלטות
מיקס – ב90% מי שהקליט היה גם ממקסס
פרילאנסר – עצמאי
קופי מן – אחראי על השתייה , דרך תפקיד זה לעיתים היו נכנסים לעולם הסאונד
עוזר טכנאי
מוזיקה קלאסית
תזמורות גדולות:
מקליטים את כל התזמורת ביחד לעומת מוזיקה שבה כמעט כל כלי לחוד
גודל קובע סוג כתיבה
לא ניתן להקליט נגן קלאסי בלי תנאים אקוסטיים מתאימים,
הנגן לא ישמע מה שאמור לשמוע וכתוצאה לא יוכל לנגן בהתאם לצורך.
רוב הקונצרטים מוקלטים בכניסיות ואולמות ספציפיים.
רוב ההקלטות הן הקלטות חוץ(לא אולפן הקלטות).
נזילות – סאונד של כלי שזולג לכלים אחרים בהקלטה
כמה שיותר מיקרופונים על כלי אחד איכות הסאונד יורדת.
כשאין הרבה מיקרופונים אין אפשרות לשליטה.
טכנאי או איש סאונד למוזיקה קלאסית נקרא טון מייסטר.
תמיד נתבסס על מה שהמנצח שומע.
מוזיקה קלאסית מקליטים קטע -קטע כמו בסרט שעושים חתיכות – חתיכות.
כל קטע מקליטים עד שיש לפחות 3 טייקים טובים בעיני המנצח.
מאסטרינג
עבודת המאסטרינג הבסיסית היא לחבר בין שירים ולדאוג שכל השירים יהיו באותה איכות ווליום ולדאוג שכשמעבירים את זה למדיה אחרת שהאיכות היא הכי טובה שיכולה להיות.
פייד עדיף לסיים בסוף תיבה
עולם המאסטרינג היום :
איש מאסטרינג המומחיות שלו זה לדעת להביא את האיכות המקסימלית ליעד ספציפי.
קולנוע, וידיאו, ניומדיה, פרסומות
עולם הקלונוע :
פרודקשן – תהליך הצילום
פוסט פרודקשן – עריכה לאחר צילומים
מקצוע : בום מן – האיש שפיזית מקליט בשטח, התפקיד ה"אחרון" בשטח
בסרטים בין 60 ל 100 אחוז מהסאונד מוחלפים בפוסט פרודקשן.
מעצב סאונד – תפקידו לעצב את הסאונד לפס קול
בפוסט פרודקשן יש כמה תפקידי סאונד :
רום טון
אפקטים – אנשים שמכניסים את האפקטים פנימה
פולי – לעקוב אחרי התנועה(צעדים,תנועות גוף,רוחות וכו')
דיבוב \החלפת שפה– הקלטת הליינים של הסרט מחדש
אינטרנשיונאל טראק – כל הסרט רק ללא דיבוב
מוזיקה לסרט – רוב הסרטים עדיין מקליטים באולפנים גדולים עם תזמורות שלימות, הסאונד מוקלט מול תמונה.
מיקסינג – השלב האחרון שבו לוקחים את כל הסאונדים ומדביקים על הסרט.
את המיקסים מבצעים בתוך קולנוע(אולפן שיש בו בפנים כמו קולנוע)
סינכרון – קובצת מכשירים שנעים בו זמנית(תאורה,מיקרופונים וכו')
PA הגברות
הופעות :
מוניטור מן – דואג שכל נגן ישמע מה שהוא צריך לשמוע.
איש פי איי – אחראי על הסאונד שיוצא לקהל
צוות בהגברות:
איש הפיאיי – לרוב מגיע יחד עם הלהקה כאשר הבמה סודרה לפי התוכניות שלו, יש הפקות בהם איש הפיאיי הוא גם הסאונד מן
מוניטור מן
רודי\עובד במה-מארגן ומקים את הבמה(לעיתים גם הסבל)
בק ליינר – דואגים שבכל רץ בצורה חלקה בזמן ההופעה
רדיו
תחנות רדיו במדינת ישראל מחולקות ל 2 קבוצות:
תחנות ממשלתיות ותחנות אזוריות
ההבדל בין תחנות אזוריות לממשלתיות זה "חדשות הדסק"
ברדיו אזורי השדרן הוא גם הטכנאי, תמיד יש טכנאי אחד שמפקח על השידור.
הייטק – תכנות פלאגינים וכו'
המקצוע הגדול בעולם נקרא "כריזת חירום"
הוראות הקלטה:
כלל מס 1 גייין מפוקח כל הזמן לנתרחק מהקליפ
ללא שום אפקטים או בצורה חיצונית לזמר (יש לפעמים פלגינים חיים בלייב)
טיפול במיקס:
שמירת ווליום קבוע עד ה5db u לא יותר ! חשוב לא להדליק קליפ!
כלים דומיננטים קצת להדגיש כמו גם השירה בעזרת הקומפרסור * פננינג לערוצי שירה,שינוי פיצ'ים להרמוניה והורדת תדרים מיותרים בערוצים כדי לפנות מקום.
●שיטות רבות וטיפים לגיוון העיבוד והסאונד כגון סייד צ'יין או טיפול והעשרת הנמוכים באזור ה30hz למילוי הטראק
פלגינים בפרלל (שליחה):
לפי הסדר
שירה- eq שונות ורבים,גייט,אפקטים כמו דיליי ריברב ושונות,קומפרסור,
לימטר.
מאסטר:
איקיו ראשי,קומפרסור ראשי במינון וזהירות,לימיטר,מקסימייזר או אחר לבוסט של ווליום (לא רשמי)
הכי חשוב
1לעשות השוואות
2לא למהר ולתת לאוזניים לנוח
3בדיקת סקאלות רחבות ובדיקות ווליום
4בדיקה אקוסטית בשטח ומערכות שונות ורבות גדולות וקטנות בחוץ ובפנים(לוקח זמן)
כלל מס 1 גייין מפוקח כל הזמן לנתרחק מהקליפ
ללא שום אפקטים או בצורה חיצונית לזמר (יש לפעמים פלגינים חיים בלייב)
טיפול במיקס:
שמירת ווליום קבוע עד ה5db u לא יותר ! חשוב לא להדליק קליפ!
כלים דומיננטים קצת להדגיש כמו גם השירה בעזרת הקומפרסור * פננינג לערוצי שירה,שינוי פיצ'ים להרמוניה והורדת תדרים מיותרים בערוצים כדי לפנות מקום.
●שיטות רבות וטיפים לגיוון העיבוד והסאונד כגון סייד צ'יין או טיפול והעשרת הנמוכים באזור ה30hz למילוי הטראק
פלגינים בפרלל (שליחה):
לפי הסדר
שירה- eq שונות ורבים,גייט,אפקטים כמו דיליי ריברב ושונות,קומפרסור,
לימטר.
מאסטר:
איקיו ראשי,קומפרסור ראשי במינון וזהירות,לימיטר,מקסימייזר או אחר לבוסט של ווליום (לא רשמי)
הכי חשוב
1לעשות השוואות
2לא למהר ולתת לאוזניים לנוח
3בדיקת סקאלות רחבות ובדיקות ווליום
4בדיקה אקוסטית בשטח ומערכות שונות ורבות גדולות וקטנות בחוץ ובפנים(לוקח זמן)
טווח השמיעה של האדם הוא החל מ-0 דציבל ועד -140 דציבל (זהו סף הכאב).
עוצמות קול אופייניות הן:
0 דציבל - עוצמת הקול הנמוכה ביותר בה אדם יכול להבחין, מוגדר ככמעט שקט מוחלט
.10 דציבל - נשימה נורמלית
. 30 דציבל - לחישה
. 60 דציבל - שיחה רגילה
90 דציבל - רכבת תחתית
.110 דציבל - בכי תינוק, צעקה חזקה, מוזיקה רועשת
140 דציבל - מנוע מטוס סילון ממרחק 30 מטר
. 165 דציבל - רובה ציד (ממרחק 0)
170 דציבל - רימון הלם
. 204 דציבל - שיגור טיל סטורן 5
197 דציבל - רעש הפיצוץ המוערך של אירוע טונגוסקה במרחק שלושה מייל (כ-4.6 קילומטר)
. 310 דציבל - רעש הפיצוץ המוערך של ההתפרצות השלישית של הר הגעש קרקטואה.
עוצמות קול אופייניות הן:
0 דציבל - עוצמת הקול הנמוכה ביותר בה אדם יכול להבחין, מוגדר ככמעט שקט מוחלט
.10 דציבל - נשימה נורמלית
. 30 דציבל - לחישה
. 60 דציבל - שיחה רגילה
90 דציבל - רכבת תחתית
.110 דציבל - בכי תינוק, צעקה חזקה, מוזיקה רועשת
140 דציבל - מנוע מטוס סילון ממרחק 30 מטר
. 165 דציבל - רובה ציד (ממרחק 0)
170 דציבל - רימון הלם
. 204 דציבל - שיגור טיל סטורן 5
197 דציבל - רעש הפיצוץ המוערך של אירוע טונגוסקה במרחק שלושה מייל (כ-4.6 קילומטר)
. 310 דציבל - רעש הפיצוץ המוערך של ההתפרצות השלישית של הר הגעש קרקטואה.
בס''ד
ככל שהווליום גבוה יותר, האלמנטים הפיזיים (כמו הסליל והממברנה) מתוחים יותר, מה שעלול לגרום לדיסטורשן הרמוני גם במגבר איכותי או שנמצא קרוב למקסימום שלו – גם בלי קליפינג, הוא עלול להיכנס לעיוותים אם תיבת הרמקול לא מתמודדת טוב עם תדרים גבוהים במיוחד ברמות גבוהות של ווליום לאורך זמן.
ככל שנכנסים צלילים חדשים למרחב (ללא קשר לשינוי האקוסטיקה דרך מקור השמע
-טיפול בנפרד) יש לדעת מהם הצלילים והתדרים החדשים אשר יכולים לעוות את הסאונד,ליצור עומס תדרים
/עיוות הרמוני /דיסטורשן/ופידבקים חדשים.
בעזרת כלים מיוחדים ניתן למצוא את התדרים הבעייתיים במיקס איזה מהם מתנגשים ומי מהמיקרופונים רגישים יותר ומי פחות ,לסיכום: הבנת כל הכלים שיש על הבמה, את אופן פעולתם והשפעתם במרחב ויצירת סאונד איכותי והרמוניה כללית נכונה ומאוזנת.
סוגי כלי נגינה ומיקומם בסקאלת התדרים והאוקטבות
תרשים מיקרופון,רמקול (אלמנט), ומגבר
